<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
		>
<channel>
	<title>&#8235;תגובות לפוסט: &#34;אלון שרר יעוץ עסקי ויעוץ ארגוני לחברות קטנות ובינוניות&#34;&#8236;</title>
	<atom:link href="http://www.alonsherer.co.il/comments/feed" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://www.alonsherer.co.il</link>
	<description>&#8235;יעוץ עסקי, יעוץ אסטרטגי, יעוץ ארגוני לחברות קטנות ובינוניות, ערכת הזנקה עסקית, הכשרות לבעלי עסקים, הכשרות למנהלים&#8236;</description> 	<lastBuildDate>Mon, 20 Feb 2012 11:27:17 +0000</lastBuildDate>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.3.1</generator>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק יב&#039;- הליכי תקשור פנים ארגוני&#34; מאת &#34;אלון שרר&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1471#comment-144</link>
		<dc:creator>&#8235;אלון שרר&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Mon, 20 Feb 2012 11:27:17 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1471#comment-144</guid>
		<description>&#8235;גילה היי,
אני חושב שכדאי להוסיף הבנייה יותר מודעת ומנוהלת של השיח הארגוני. משהו שבא מגישה קונסטרוקטיביסטית (לאו דווקא סוציולוגית).
ההבניה לא מחליפה שום דבר שאת כותבת, אלא להבנתי- זו צריכה להיות המסגרת או העיקרון שמאחורי הדברים.
למה אני מתכוון- 
אם יש פורטל לבטיחות, אז בטיחות היא נושא בפני עצמו. אם בטיחות  &quot;זו הדרך שבה עושים את הדברים כאן&quot;, אז היא משולבת במודע (לעיתים בגלוי ולעיתים במובלע) במסרים אחרים. בכל מקרה היא חלק מהליבה.
מעבר לזה שיח נבנה על ידי הבניית מושגים. למשל- שירות יכול להיות מוגדר כחיוך (הרבה פעמים אני נתקל במחשבה הזו בארגונים) והוא יכול להיות: &quot;שהעובד יגיע לביתו בבטיחות, בנוחות ובזמן&quot; כמו שהוגדר מחדש בסניף אינטל של מאיה תור. מרגע שבונים את המושג מחדש, הוא מתחיל להיות מתוקשר באופן הזה פנימית, על מנת להטמיע את משמעותו החדשה. בסופו של דבר, שמו שאמר מישל פוקו- הדרך שבה אנחנו מתייחסים לדברים מגדירה את המציאות. מכאן אמירתו שידע הוא כח- הגדרת האופן שבו יבינו מהו שירות או מהי נסיעה היא הכח האולטימטיבי, מכיוון ששולטים במחשבה ומנהלים את האדם מתוך עצמו. התקשורת היא כלי להבניית שיח. ברגע שנבין אותה כך, כבר לא נרצה להפריד בין איזשהו דבר שעושים, לבין בטיחות.


אלון&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>גילה היי,<br />
אני חושב שכדאי להוסיף הבנייה יותר מודעת ומנוהלת של השיח הארגוני. משהו שבא מגישה קונסטרוקטיביסטית (לאו דווקא סוציולוגית).<br />
ההבניה לא מחליפה שום דבר שאת כותבת, אלא להבנתי- זו צריכה להיות המסגרת או העיקרון שמאחורי הדברים.<br />
למה אני מתכוון-<br />
אם יש פורטל לבטיחות, אז בטיחות היא נושא בפני עצמו. אם בטיחות  &quot;זו הדרך שבה עושים את הדברים כאן&quot;, אז היא משולבת במודע (לעיתים בגלוי ולעיתים במובלע) במסרים אחרים. בכל מקרה היא חלק מהליבה.<br />
מעבר לזה שיח נבנה על ידי הבניית מושגים. למשל- שירות יכול להיות מוגדר כחיוך (הרבה פעמים אני נתקל במחשבה הזו בארגונים) והוא יכול להיות: &quot;שהעובד יגיע לביתו בבטיחות, בנוחות ובזמן&quot; כמו שהוגדר מחדש בסניף אינטל של מאיה תור. מרגע שבונים את המושג מחדש, הוא מתחיל להיות מתוקשר באופן הזה פנימית, על מנת להטמיע את משמעותו החדשה. בסופו של דבר, שמו שאמר מישל פוקו- הדרך שבה אנחנו מתייחסים לדברים מגדירה את המציאות. מכאן אמירתו שידע הוא כח- הגדרת האופן שבו יבינו מהו שירות או מהי נסיעה היא הכח האולטימטיבי, מכיוון ששולטים במחשבה ומנהלים את האדם מתוך עצמו. התקשורת היא כלי להבניית שיח. ברגע שנבין אותה כך, כבר לא נרצה להפריד בין איזשהו דבר שעושים, לבין בטיחות.</p>
<p>אלון</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק יא&#039; –ליווי תהליך הפרסים&#34; מאת &#34;אלון שרר&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1473#comment-143</link>
		<dc:creator>&#8235;אלון שרר&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Mon, 20 Feb 2012 10:17:50 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1473#comment-143</guid>
		<description>&#8235;לקחת וליישם.&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>לקחת וליישם.</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק ט&#039; –בניית מדדי בטיחות בדרכים ופיתוח כלים לניהול הבטיחות&#34; מאת &#34;אלון שרר&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1477#comment-142</link>
		<dc:creator>&#8235;אלון שרר&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Mon, 20 Feb 2012 10:11:15 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1477#comment-142</guid>
		<description>&#8235;מוטי  שלום,
לדעתי חסרים כמה דברים בפרק, שיכולים לעזור ביישום:
1. אילו התנהגויות ספציפיות כדאי לקחת כמדד בטיחותי.
2. איך יוצרים סקאלה כמותית עבור נתונים איכותיים במהותם, כגון אירועי בטיחות (במקרה הזה הייתי יוצר סקאלה של חומרה).
3. המלצה למפתח למשקול הפרמטרים השונים בתוך הציון הכולל, באופן שישקף את תרומתו היחסית של כל אחד לבטיחות.
4. שילוב ענ&quot;א במדידת התנהגות בטוחה. יש נתוני בלימות, תאוצות ופניות במכשירים שעלותם מתחילה באזור ה- 300 ש&quot;ח נכון להיום וכדאי לנטר. הסיכוי להתפס נמצא כפרמטר המשפיע ביותר על סיכויי האדם לבצע עברה וכאן סיכויי ההיתפסות עולים לרמה של קרוב ל- 100.

עוד דבר אחד:
מ&quot;א לא מוזכרים כאן. הם אמורים למלא תפקיד חשוב בהערכה ותגמול. אם אנחנו רוצים שיהיו איתנו ולא נגדנו, חשוב שתשלב אותם.

אלון&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>מוטי  שלום,<br />
לדעתי חסרים כמה דברים בפרק, שיכולים לעזור ביישום:<br />
1. אילו התנהגויות ספציפיות כדאי לקחת כמדד בטיחותי.<br />
2. איך יוצרים סקאלה כמותית עבור נתונים איכותיים במהותם, כגון אירועי בטיחות (במקרה הזה הייתי יוצר סקאלה של חומרה).<br />
3. המלצה למפתח למשקול הפרמטרים השונים בתוך הציון הכולל, באופן שישקף את תרומתו היחסית של כל אחד לבטיחות.<br />
4. שילוב ענ&quot;א במדידת התנהגות בטוחה. יש נתוני בלימות, תאוצות ופניות במכשירים שעלותם מתחילה באזור ה- 300 ש&quot;ח נכון להיום וכדאי לנטר. הסיכוי להתפס נמצא כפרמטר המשפיע ביותר על סיכויי האדם לבצע עברה וכאן סיכויי ההיתפסות עולים לרמה של קרוב ל- 100.</p>
<p>עוד דבר אחד:<br />
מ&quot;א לא מוזכרים כאן. הם אמורים למלא תפקיד חשוב בהערכה ותגמול. אם אנחנו רוצים שיהיו איתנו ולא נגדנו, חשוב שתשלב אותם.</p>
<p>אלון</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק ח&#039;- פיתוח תרבות בטיחות בדרכים באמצעות קיטון קונפליקטים תפקידיים&#34; מאת &#34;אלון שרר&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1479#comment-141</link>
		<dc:creator>&#8235;אלון שרר&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Mon, 20 Feb 2012 09:15:39 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1479#comment-141</guid>
		<description>&#8235;היי אבי,
פרק מצויין וחשוב. בארגונים שבהם אני עובד ועבדתי, הקונפליקט מתבטא בקדימות של תפעול/ שירות, על בטיחות. למרבה הפרדוכס, קדימות גם על פני הבטיחות של הלקוח עצמו בחלק מהמקרים. 
הטמעה מוצלחת באה לידי ביטוי בהיפוך הקדימות.  ברגע שמסכימים שבטיחות היא אילוץ, מוצאים דרכים חדשות לייצר באותה רמת תפוקה או שמוצאים דרכים לפצות (דרך גיוס הלקוח למשל). אני חושב שכדאי להזכיר את זה כאן במפורש.
בנוסף, אני רוצה להציע להפוך את הכותרת- 
קיטון (או צמצום) קונפליקטים תפקידיים ככלי להטמעת תרבות בטיחות. הרציונל שלי הוא שצמצום הקונפליקט התפקידי הוא כלי מרכזי אבל אני לא רואה אותו כתהליך שניתן להפוך אותו לזה המוביל את הטמעת תרבות הבטיחות. או לפחות בדרך כלל, לא זה יהיה מקומו (על אף שיש לתהליך עצמו את הפוטנציאל להוביל- אני לא רואה הנהלה מחליטה על זה. אם זה יהיה תהליך מוביל, הוא יהיה חתרני מלמטה. עשיתי את זה פעם ועבד, אבל כדאי להתחיל מלמעלה).&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>היי אבי,<br />
פרק מצויין וחשוב. בארגונים שבהם אני עובד ועבדתי, הקונפליקט מתבטא בקדימות של תפעול/ שירות, על בטיחות. למרבה הפרדוכס, קדימות גם על פני הבטיחות של הלקוח עצמו בחלק מהמקרים.<br />
הטמעה מוצלחת באה לידי ביטוי בהיפוך הקדימות.  ברגע שמסכימים שבטיחות היא אילוץ, מוצאים דרכים חדשות לייצר באותה רמת תפוקה או שמוצאים דרכים לפצות (דרך גיוס הלקוח למשל). אני חושב שכדאי להזכיר את זה כאן במפורש.<br />
בנוסף, אני רוצה להציע להפוך את הכותרת-<br />
קיטון (או צמצום) קונפליקטים תפקידיים ככלי להטמעת תרבות בטיחות. הרציונל שלי הוא שצמצום הקונפליקט התפקידי הוא כלי מרכזי אבל אני לא רואה אותו כתהליך שניתן להפוך אותו לזה המוביל את הטמעת תרבות הבטיחות. או לפחות בדרך כלל, לא זה יהיה מקומו (על אף שיש לתהליך עצמו את הפוטנציאל להוביל- אני לא רואה הנהלה מחליטה על זה. אם זה יהיה תהליך מוביל, הוא יהיה חתרני מלמטה. עשיתי את זה פעם ועבד, אבל כדאי להתחיל מלמעלה).</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק ז&#039;–יעוץ וליווי בהכנת תוכניות עבודה&#34; מאת &#34;אלון שרר&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1481#comment-140</link>
		<dc:creator>&#8235;אלון שרר&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Mon, 20 Feb 2012 08:59:00 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1481#comment-140</guid>
		<description>&#8235;הפרק מצויין לדעתי, אבל יש לי קושי עם השילוב בינו לבין פרק ה&#039;. שם מופיעים קביעת מדיניות וניהול תהליכי היישום. להבנתי, בניית התוכניות צריכה להיות באמצע.
רעיונות?&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>הפרק מצויין לדעתי, אבל יש לי קושי עם השילוב בינו לבין פרק ה'. שם מופיעים קביעת מדיניות וניהול תהליכי היישום. להבנתי, בניית התוכניות צריכה להיות באמצע.<br />
רעיונות?</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק ה&#039; -הקמה וליווי ועדת היגוי&#34; מאת &#34;אלון שרר&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1485#comment-139</link>
		<dc:creator>&#8235;אלון שרר&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Mon, 20 Feb 2012 08:43:36 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1485#comment-139</guid>
		<description>&#8235;אורית היי,
הפרק מאד קוהרנטי. זה מצויין בעיני. 
אני חושב שנכון יהיה להרחיב אותו, תוך שימור הלוגיקה. 
התפישה הניהולית שאומרת שמרגע שהגדרנו לעצמנו מטרות, אנחנו יכולים לנהל את העבודה כמו במנהלים בתחום האיכות, היא מאד אפקטיבית ומתאימה לנו.
עם זאת, אנחנו עושים משהו יותר רחב. יש פרוייקטים שבהם ישנם שינויים התנהגותיים בתחום הבטיחות, שפועלים גם דרך היבטים ערכיים וזהותיים.
זה אומר שצוות ההיגוי עושה עבודה רחבה יותר ממה שמצויין כאן, בהיבט האסטרטגי. לאחר שנקבעו המטרות וערוצי הפעולה, אני חושב שבהחלט טוב לנהל גם את אלה שאינם תהליכי איכות בליבה שלהם, מתוך התפישה הזו. יש בה הגיון רחב והיא מספקת כלים לכל סוג של תהליך שהוגדר.
אבל על מנת שלא להצר את הפרספקטיבה של הקורא, אלא לאפשר לו להבין שהוא יכול לעשות שימוש בפרק גם אם אינו עורך תהליך איכות גרידא (איכות במובן של מסורת TQM ותקנים), כדאי להוסיף למטרות של הצוות שני סעיפים- 
1. קביעת מטרות אסטרטגיות להטמעת תרבות בטיחות בארגון.
2. קביעת ערוצי הפעולה להטמעת התנהגות בטוחה בארגון (לדוגמא- שילוב בטיחות בערכי הארגון וזהותו, גיוס מחוייבות עובדים, הדרכה, תקשורת פנים-ארגונית, הטמעת תקן 9301 ועוד.)
הדוגמאות חשובות, כדי שיבינו שזו שיטת ניהול שבה אנחנו מציעים להם ליישם הכל. אחרת עלולים לייחס את הדברים לתהליכי איכות מסורתיים בלבד ולעשות שימוש רק אם וכאשר. בנוסף, במקומות שבהם את מציינת בטיחות ואיכות מערך התחבורה הייתי מרחיב. שוב מתוקף אותו רציונל.&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>אורית היי,<br />
הפרק מאד קוהרנטי. זה מצויין בעיני.<br />
אני חושב שנכון יהיה להרחיב אותו, תוך שימור הלוגיקה.<br />
התפישה הניהולית שאומרת שמרגע שהגדרנו לעצמנו מטרות, אנחנו יכולים לנהל את העבודה כמו במנהלים בתחום האיכות, היא מאד אפקטיבית ומתאימה לנו.<br />
עם זאת, אנחנו עושים משהו יותר רחב. יש פרוייקטים שבהם ישנם שינויים התנהגותיים בתחום הבטיחות, שפועלים גם דרך היבטים ערכיים וזהותיים.<br />
זה אומר שצוות ההיגוי עושה עבודה רחבה יותר ממה שמצויין כאן, בהיבט האסטרטגי. לאחר שנקבעו המטרות וערוצי הפעולה, אני חושב שבהחלט טוב לנהל גם את אלה שאינם תהליכי איכות בליבה שלהם, מתוך התפישה הזו. יש בה הגיון רחב והיא מספקת כלים לכל סוג של תהליך שהוגדר.<br />
אבל על מנת שלא להצר את הפרספקטיבה של הקורא, אלא לאפשר לו להבין שהוא יכול לעשות שימוש בפרק גם אם אינו עורך תהליך איכות גרידא (איכות במובן של מסורת TQM ותקנים), כדאי להוסיף למטרות של הצוות שני סעיפים-<br />
1. קביעת מטרות אסטרטגיות להטמעת תרבות בטיחות בארגון.<br />
2. קביעת ערוצי הפעולה להטמעת התנהגות בטוחה בארגון (לדוגמא- שילוב בטיחות בערכי הארגון וזהותו, גיוס מחוייבות עובדים, הדרכה, תקשורת פנים-ארגונית, הטמעת תקן 9301 ועוד.)<br />
הדוגמאות חשובות, כדי שיבינו שזו שיטת ניהול שבה אנחנו מציעים להם ליישם הכל. אחרת עלולים לייחס את הדברים לתהליכי איכות מסורתיים בלבד ולעשות שימוש רק אם וכאשר. בנוסף, במקומות שבהם את מציינת בטיחות ואיכות מערך התחבורה הייתי מרחיב. שוב מתוקף אותו רציונל.</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק ד&#039; –הצגת מטרות הפרויקט&#34; מאת &#34;אלון שרר&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1487#comment-138</link>
		<dc:creator>&#8235;אלון שרר&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Mon, 20 Feb 2012 06:58:29 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1487#comment-138</guid>
		<description>&#8235;בעיני זה מצויין שיש חפיפה בין הפרקים. לא תיאמנו, אבל בין פרק ההקדמה לבין הצגת הפרוייקט יש חפיפה בתפישה. נקודה לזכותנו כצוות.
מה שבאמת חשוב בעיני זה שאם אני צריך להיכנס מחר לפרוייקט חדש- יש לי פה כניסה בצעד אחר צעד. להבנתי זו היתה המטרה ולכן ההערה הבאה היא בתוך הדברים ולא עליהם:
בנספח (שהיה אמור להיות קובץ נפרד) לא כתבת על גיוס מחוייבות העובדים ועל מערכת היחסים בין העובד למעביד. אני חושב שמחוייבות היא נקודה מאתגרת עבור מנהלים בדיוק מהטעם שהדו-כיווניות של היחסים לא מהווה חלק אינטגרלי מהפרספקטיבה המקצועית שלהם. זה המקום שלנו להעלות את ערכנו ואת ערכו של הנושא- זה פותר להם בעיה כאובה. הייתי מוסיף על ההיבט הכלכלי, ערכי, תדמיתי גם מנהיגותי/ יחסי עובד מעביד/ הזדהות/ מחוייבות ///.&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>בעיני זה מצויין שיש חפיפה בין הפרקים. לא תיאמנו, אבל בין פרק ההקדמה לבין הצגת הפרוייקט יש חפיפה בתפישה. נקודה לזכותנו כצוות.<br />
מה שבאמת חשוב בעיני זה שאם אני צריך להיכנס מחר לפרוייקט חדש- יש לי פה כניסה בצעד אחר צעד. להבנתי זו היתה המטרה ולכן ההערה הבאה היא בתוך הדברים ולא עליהם:<br />
בנספח (שהיה אמור להיות קובץ נפרד) לא כתבת על גיוס מחוייבות העובדים ועל מערכת היחסים בין העובד למעביד. אני חושב שמחוייבות היא נקודה מאתגרת עבור מנהלים בדיוק מהטעם שהדו-כיווניות של היחסים לא מהווה חלק אינטגרלי מהפרספקטיבה המקצועית שלהם. זה המקום שלנו להעלות את ערכנו ואת ערכו של הנושא- זה פותר להם בעיה כאובה. הייתי מוסיף על ההיבט הכלכלי, ערכי, תדמיתי גם מנהיגותי/ יחסי עובד מעביד/ הזדהות/ מחוייבות ///.</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק יז- הערכת הצלחת הפרויקט&#34; מאת &#34;אורית ברום&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1460#comment-137</link>
		<dc:creator>&#8235;אורית ברום&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Sat, 11 Feb 2012 08:14:06 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1460#comment-137</guid>
		<description>&#8235;שלום שלהבת 
כתוב מצוין,  פרקטי וברור, יש להוסיף בסעיף ג&#039;  במדדים כמותיים את הנושא של בחינת עמידה ביעדים כמותיים שהוגדרו.
אורית&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>שלום שלהבת<br />
כתוב מצוין,  פרקטי וברור, יש להוסיף בסעיף ג'  במדדים כמותיים את הנושא של בחינת עמידה ביעדים כמותיים שהוגדרו.<br />
אורית</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק יג&#039; –חיזוק התרבות האירגונית&#34; מאת &#34;אורית ברום&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1469#comment-136</link>
		<dc:creator>&#8235;אורית ברום&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Thu, 09 Feb 2012 18:17:41 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1469#comment-136</guid>
		<description>&#8235;שלום חנה
כתוב מאד ענייני ופרקטי, אהבתי!!!&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>שלום חנה<br />
כתוב מאד ענייני ופרקטי, אהבתי!!!</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;תגובה לפוסט: &#34;פרק טז- סיכום ופרדה מהחברות&#34; מאת &#34;אורית ברום&#34;&#8236;</title>
		<link>http://www.alonsherer.co.il/1462#comment-135</link>
		<dc:creator>&#8235;אורית ברום&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Thu, 09 Feb 2012 18:13:57 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.alonsherer.co.il/?p=1462#comment-135</guid>
		<description>&#8235;שלום חנה
זה בוצע לפני יומיים&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<p>שלום חנה<br />
זה בוצע לפני יומיים</p>
]]></content:encoded>
	</item>
</channel>
</rss>

